חומרי ניפוח פיזיים

סוגי חומרי גלם עיקריים:

1. פחמימנים

n-pentane, isopentane, cyclopentane: אלו הם בין חומרי הניפוח הנפוצים ביותר בשימוש בקצף פוליסטירן מורחב (EPS) ופוליאוריתן קשיח (PU). היתרונות כוללים עלות נמוכה וביצועי קצף טובים; החיסרון הוא דליקות.

2. פחמימנים הלוגנים (המכילים כלור/פלואור)

פחמנים הידרוכלורופלואוריים (HCFCs): לדוגמה, HCFC-141b. בשל הפוטנציאל לדלדול האוזון שלהם, הם מתבטלים בהדרגה.

פחמימנים הידרופלואוריים (HFCs): לדוגמה, HFC-134a, HFC-245fa. יש להם אפס פוטנציאל דלדול האוזון, אבל פוטנציאל התחממות כדור הארץ גבוה, וגם השימוש בהם מוגבל.

Hydrofluorolefins (HFOs): לדוגמה, HFO-1234ze, HFO-1336mzz. מדובר בדור חדש של חומרי ניפוח ידידותיים לסביבה עם פוטנציאל דלדול אוזון אפס ופוטנציאל התחממות כדור הארץ נמוך במיוחד, והם כיום תחום מפתח בפיתוח.

3. גזים אינרטיים

פחמן דו חמצני (CO₂): בשימוש נרחב בקצפי פוליאוריטן גמישים, הנוצרים בדרך כלל על ידי תגובה של מים עם איזוציאנט, או על ידי הזרקה ישירה של CO₂ נוזלי. ידידותי לסביבה, לא-רעיל ובעלות נמוכה.

חנקן (N₂): בשימוש נפוץ בהקצפת דחיסה של חומרים כגון גומי ו-EVA, ידידותית לסביבה ובטוחה.

4. אחרים

מים: בקצף פוליאוריטן, מים הם חומר ניפוח כימי חיוני (היוצר CO₂ באמצעות תגובה עם איזוציאנט), אך מנקודת מבט פיזיקלית, הם גם מקור לייצור גז.